8 שאלות פשוטות שיהפכו אותך לכותב טוב יותר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
שיתוף ב email

קיימות אינספור דרכים לגשת לכתיבת טקסט ולהוציא את התוצרת הנכונה ביותר עבור הצרכים. יחד עם זאת, מעניין לגלות שבסופו של יום, יש מספר עקרונות מרכזיים אותם ניתן לתמצת לשלוש שאלות. מענה עליהן, יתרום לכן משמעותית בגיבוש הטקסט להשגת תוצאות אפקטיביות.

בואו נתחיל.

  1. מה הסיפור שלך?

לכל אחד יש סיפור, לא כל אחד יכול לעשות מזה סטוריטלינג

אנשים אוהבים סיפורים. אמנם משפט זה לא מחדש בהרבה, אבל הצורך שלנו בסיפורים טבוע ב-DNA שלנו.

צורות הביטוי הרבות של סיפורים – בין אם אותנטיים או מומצאים, עטופים כספר, בלוג עסקי או כל פורמט אחר – עלולות להטעות. זאת משום שאם נרד לשורש הסיפור נגלה בהרבה מקרים פורמט דומה שהולך בערך כך:

  • יש לנו גיבור
  • לגיבור יש יעדים ומטרות
  • כדי להגיע אליהם, הוא צריך להתגבר על אתגרים משמעותיים, מחסום או אויב

זו יכולה להיות וונדר וומן שמבקשת להציל את העולם, צ’ק נוריס המחפש לצאת מהשבי הויאטנמי או חברת סטארט אפ (הגיבור) שמבקשת להטמיע מוצר חדש (היעדים)  ולשם כך עליה להביא לחינוך שוק (האתגר).

פשוט לא?

בסופו של דבר, כתיבה טובה היא היכולת לספר סיפור טוב. מרגע שהסיפור מתגבש אצלכם בראש, העלאתו לכתב הופכת לקלה יותר.

  1. מה חדש או שונה בסיפור שלך?

בניית תוכן זה לא רק מילים אלא היכולת לספר את הסיפור

 

“אדם אחד הלך ברחוב החליק על בננה, נפל ושבר את הרגל”

או

“בגין הלך ברחוב, החליק על בננה, נפל ושבר את הרגל”

או

“ערב חתימת הסכם השלום עם מצרים, בגין הלך ברחוב, החליק על בננה, נפל ושבר את הרגל”

אפשר לבחון את שלושת הכותרות האלה באמות מידה חדשותיות. נניח ואתם עורכים של עיתון, האם הכותרת הראשונה חדשה, שונה או מעניינת?

סביר להניח שלא.

הכותרת השנייה כבר מעניינת יותר משום העניין הציבורי בגיבור. אבל הכותרת השלישית היא כותרת ראשית, אם המידע מועבר זמן קצר אחרי המקרה. שבוע אחר כך – פחות. 40 שנים אחרי החתימה – לא יותר מאנקדוטה משעשעת שספק אם מחזיקה כתבה.

הדוגמה הזו יכולה להמחיש עבורכם סדרה של שאלות שאתם צריכים לשאול עצמכם לגבי טיב ואיכות הסיפור:

איזה נקודת הסתכלות חדשה הסיפור שלכם מביא? איזה פרספקטיבה שונה ואחרת אתם מביאים למקרה ולשיח סביבו? אילו תובנות חדשות מצאתם שמצריך או מאפשר שיתוף של קהלים נוספים?

תאתגרו את עצמכם במציאת מענה לשאלות הללו, לפני שאתם ממהרים לפרסם את הסיפור.

אל חשש: אפילו אם אתם כותבים על נושא שכוסה כבר על ידי גורמים רבים כמו לדוגמה… “איך לכתוב סיפור?” אם תמצאו חידוש או זווית מעניינת (“באמצעות תשובות לשמונה שאלות!”) – אתם יכולים להרגיש בנוח להכנס לקלחת של המוערבים בנושא ואף לבלוט.

  1. אילו עובדות, ניתוחים ודוגמאות מפיחים חיים בסיפור שלך?

כך הופכים סיפור לסיפור מעניין באמת

בשלב הזה אתם כבר אמורים לדעת מהו הסיפור שלכם ואתם משוכנעים שזווית ההסתכלות שלכם על הסיפור מעניינת, תורמת לקוראים פוטנציאליים ומשכנעת. כעת עליכם לשאול עצמכם אילו עובדות, ניתוחים ודוגמאות עלינו להשתמש כדי להופך את הסיפור לאמין ולמוצק.

בואו נשווה בין הכותרות הבאות:

“נכון לשנת 2016, גוגל שולט עדיין שליטה מוחלטת במנועי החיפוש”

או:

” כ-59% מכלל החיפושים ברשת נעשו דרך גוגל (לא כולל גוגל תמונות וגוגל מפות, לפי מחקר מוסמך שפורסם באוקטובר 2016)”

מבין שתיהן, הכותרת השנייה משכנעת מהראשונה משום שהיא מראה כי הטיעון לא מתבסס על תחושות בטן או כללי אצבע, אלא על מחקרים ומספרים מוצקים.

הסיפור שלכם יהיה חלול ולא משכנע אם אתם לא מגבים אותו בביסוסים – מספרים, ציטוטים, מחקרים או כל דרך אחרת לביסוס אותה אתם מוצאים לנכון.

טעות נפוצה בכתיבה היא למהר ולספק את הממד של הפרשנות והעמדה האישית (ובמידה רבה של צדק, הרי פה טמון הערך המוסף של הסיפור שלכם, בהנחה שתפקידכם הוא לא להעביר אינפורמציה בלבד), לפני שמבססים את ממד העובדות. ברגע שהעובדות לא מבוססות או חלקיות, ממד ההתייחסות שלכם לא יחזיק ויפיל את הסיפור כולו.

  1. מה ההגיון?

מוצאים את ההיגיון בבניית התוכן

“עמי ותמי הלכו ביער והגיעו לבית מצופה שוקולד וממתקים”

ניקח את מעשיית הילדים המפורסמת ונבחן את המשפט הזה. הרי כולנו יודעים שמלכתחילה הצמד לא היה מגיע למלכודת המכשפה אלמלא הלכו לאיבוד ביער. ללא הקונטקסט של ההליכה לאיבוד, השלב של גילוי הבית הופך ללא הגיוני – לא קוהרנטי.

נניח וכבר בניתם דראפט ראשון לסיפור, זה הזמן לשאול עצמכם: האם הרצף של הסיפור הגיוני? האם הקו הסיפורי קוהרנטי במובן של כל משפט הוא המשך ישיר וטבעי לזה שקדם לו וכל פסקה נבנית בהצלחה על קודמתה?

אם אתם מחסירים חוליה או שתיים בשרשרת ההגיון, הקורא יבחין בכך והדבר יבלבל אותו, הוא עלול לאבד עניין.

  1. האם הוא ברור?

גבולות הגזרה של בניית תוכן נכון

שימוש בשפה גבוהה מדי, בז’רגון המותאם למעגל מצומצם או מעטים או העמסת יתר של הטקסט באנלוגיות ודימויים – כל אלה עלולים לא להוסיף אלא לגרוע. תזכרו שבסופו של דבר, הקורא לא רוצה רק להתעניין, אלא גם להנות.

האמצעים השונים להפיכת טקסט פשוט לעשיר לגיטימיים, ובלבד שלא יהפכו את חווית הקריאה לנטל, או שיבואו על חשבון בהירות ופשטות.

תמנעו ממשפטים ארוכים, משימוש בשפה צינית שנוטה לבלבל את הקורא ובניסיון להיות “חכמולוגים מדי”, חבל להקריב את הבהירות על קורבן הייחודיות.

סטיבן פינקר, פסיכולוג וחוקר בהרווארד, הטמיע את המושג “קללת הידע”. בספרו The Sense of Style הוא טוען כי אחת הבעיות של כותבים היא שהם יודעים יותר על נושא הכתיבה מהקוראים שלהם, אבל כשהם מגיעים לשלב של תרגום המחשבות והרעיונות לכתב, יתרון הידע משמש בעוכריהם, הם כושלים במשימה והסיפור אינו מובן לקוראים.

  1. האם אתה כותב בלשון פעיל?

אחת השאלות הגדולות בקרב חוקרי לשון היא מהיכן הגיע השימוש הפופולארי בלשון סביל. בין אם המקור הוא כתיבה אקדמית או ממסמכים בירוקרטיים – זה מיותר.

המגמה היום היא לוותר על לשון סביל שכביכול מתוחכמת ומורכבת יותר לטובת לשון פעיל –

הילד לא הוער על ידי אמו, האימא העירה את הילד.

שימוש בלשון פעיל הופך את הטקסט לפשוט, אנרגטי וקולע.

  1. האם אתה מדייק בדקדוק והטקסט כתוב ללא שגיאות כתיב?

תוכן איכותי הוא קודם כל טקסט מדויק

כל אחד טועה בדקדוק ומעת לעת נופלת בכתיבה שגיאת כתיב. כולנו בני אדם, מרביתנו (עדיין) לא ד”ר אבשלום קור ולפעמים המהירות (שבפרסום סיפור טוב) גוברת על האיכות.

למעשה, לא נתפלא אם גם בטקסט הזה נפלו טעויות לשון או השתרבבה לה שגיאת כתיב

עלינו לזכור כי האדם הסביר לא מחזיק סביבו צי של לשונאים ומגיהים ואת מרבית העבודה הלשונית הוא צריך לעשות לבד. לכן, המלצתנו היא לעבור על הטקסט לפני שמפרסמים אותו, פעם או פעמיים. בדרך כלל בקריאה שניה ושלישית מתגלות טעויות חצופות שלא הבחנו בהן בקריאה ראשונה. ואם לא בוער לכם למהר ולפרסם את הטקסט – שתפו אותו עם חבר קרוב. זוג עיניים נוספות יכולות להאיר צדדים נוספים, לא רק דקדוקיים, על הטקסט.

  1. איך הסיפור שלך נשמע?

מילים מתגבשות לסיפור ואת הסיפור צריך לבנות נכון

טקטס הוא רצף של אותיות, המתחברות לכדי מילים, משפטים ופסקאות, שנועדו להעביר מסר סביב נושא או רעיון. אבל לראות טקסט במימד הזה בלבד, כאותיות השוכבות על עמוד או מסך, נופל לטעות תפיסתית משום שטקסט הוא הרבה מעבר לזה. טקסט נכון הוא כמו צליל, האות או המלה היא כמו תו מוזיקאלי. טקסט לא רק נקרא, לא הוא גם נשמע. הקורא מהר מאד מבחין בין טקסט צורם ומזייף לטקסט שהוא הרמוני ונעים לאוזן. העובדה שמדובר ברצף של אותיות על גבי דף או מסך היא טעות תפיסתית.

קריאה חוזרת של הסיפור – והפעם בקול רם – תאפשר לכם למדוד את איכויות הצליל של הטקסט. וכשאתם עושים זאת, אתם תראו כיצד סימני הפיסוק – מקף, פסיק, נקודה או סימן קריאה! מספקים עבורכם את הנפח הנכון של החוויה המוזיקאלית.

מילאתם אחר שמונת השאלות? אתם מרגישים כי יש לכם סיפור טוב ביד? קדימה. אתם מוכנים לצאת לדרך, להניע ולהשפיע על הקהלים שלכם.

 

השאר תגובה

מה הסיפור שלך? צור קשר ונתחיל

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן